יום ראשון, 28 באפריל 2013

Zapiecek (וורשה)

אוי זפיאצק, זפיאצק.
אחת נקודת האור הקולינרית בטיול, כמה מביך, שייכת לרשת מסעדות מקומית, מסחרית אך טעימה ביותר. 
הפעם הראשונה היתה כשהגענו לעיר אחרי נסיעה ארוכה ברכבת. זרקנו את המזוודות במלונה וירדנו לרחוב כדי לחפש משהו לאכול. מצאנו את עצמנו בלב העיר העתיקה, מוקפים מכל עבר במלכודות תיירים, וכמו חרקים שנמשכים לצוף, מודעים לסכנה אך לא יכולים להתנגד לה - הלכנו בעקבות צילומי ענק של פירוגי. 
המלצריות בלבוש המגוחח ותפריטי הענק לא הבריחו אותנו (למזלנו), וכך גילינו את הפנינה הזו שחזרנו אליה 4 פעמים. 

ניסינו כמעט את כל מה שיש בתפריט, והמסקנות הברורות הן להמנע מהמנות הבשריות ולהתמקד בפירוגי הנהדרים (שמטוגנים לרגע ומזכירים מעט גיוזה יפנית), בבצקים למניהם (פנקייקים מלוחים, קרפים מוקרמים וכופתאות תפוחי אדמה), ובמרקים כשבראשם מרק העוף הטעים שאכלנו אי פעם. 
ואם הגעתם, אל תוותרו בשום אופן על קנקן הקומפט!

יש חמישה סניפים בוורשה, חפשו אותם על המפה.
(ואין קשר למסעדה באותו שם שביקרנו בה בקרקוב)




















יום שבת, 27 באפריל 2013

Adventure Warsaw (וורשה)

אנחנו מודים, וורשה היתה בחלקה משעממת, בעיקר בהשוואה לקרקוב וברלין שקדמו לה בטיול.
אחרי ששוטטנו ברחובות ולא מצאנו את עצמנו, החלטנו להמר ולהזמין טיול מודרך מהחבר'ה המגניבים שיודעים איפה קורים הדברים המעניינים בעיר הזו.

למחרת בבוקר אסף אותנו מדריך מקומי חברותי ומרתק. הוא הגיע ברכב משטרתי עתיק משנות ה-50, שפרש ועבר הסבה לתפקיד של מיניבוס מלא בשיק ומצוייד בכל מה שחשוב - שלטים קומוניסטים, טלפון, מסכת אב"כ וכובע טייסים. סיפרנו לו מה אנחנו רוצים לראות ותוך רגע יצאנו לחוויה מרתקת בעיר שעד לפני רגע נראתה רדומה.
עברנו בין מוקדים מרתקים מלאים בסיפורים שלא מוצאים באף מדריך תיירים, כשגולת הכותרת היתה ביקור ברובע העוני פרגה, וכניסה לחצרות ומבנים מלחיצים שלעולם לא היינו מעיזים להציץ אליהם לבד. ולאחר מכן מילק-בר מקומי ונהדר. בלי ספק, החוויה הטובה שהיתה בוורשה, ואחת מנקודות ההיילייט של הטיול כולו. 

אם אתם מגיעים אל העיר, ומתחשק לכם לסטות מהמסלול המשעמם של מוזיאונים, בתי כנסת ואתרים תיירותים, אל תפספסו את הסיור הזה! בקשו במיוחד את Mariusz המדריך שהפך את החוויה שלנו למושלמת, ומובטחים לכם 3 וחצי שעות של טיול מרתק שלא תשכחו.

האתר - Adventure Warsaw
ובפייסבוק














יום שישי, 26 באפריל 2013

pod samsonem (וורשה) - אזהרה מסע

רצף האירועים ההזויים במסעדה היהודית הזו הפך אותה לחוויה הגרועה, המצחיקה והמאכזבת של הטיול. מרגע הכניסה ועד היציאה נכפה עלינו שירות מלחיץ וחמדני שלא נתקלו בדומה לו בעבר, נדרשנו לשלם על דברים רבים שלא הזמנו או ביקשנו וכל זאת תחת נסיונות הזויים באמת של הצוות להקים אותנו מהמקום כמה שיותר מהר. 

המלצר הזקן שקיבל את פנינו ראה אותנו נכנסים. דחף אותנו פנימה אל חדר פנימי וליטרלית תלש מאיתנו את המעילים, חשבנו שהיה לו יום קשה, או שהוא ממהר לאן שהוא, אבל זרמנו. 
מאז, הארוחה נכנסה להילוך גבוה של מתיחות ולחץ מצידו ושאר הצוות. האיצו בנו לבחור בזריזות מהתפריט, ובאותה מהירות גם פינו את הצלחות מהשולחן, בזמן שאנחנו עדיין אוכלים מהן. נסו לדמיין איך זה להמשיך לנגב רוטב מצלחת שמונפת ע"י המלצר מעל לראשכם, מבלי שפעלול האקרובטיקה המוזר הזה ידליק אצלו נורה. 
האוכל היה בינוני למדי, תפל ומשעמם, באופן שעונה במדוייק על הסטיגמה שיושבת לכם בראש לצד צמד המילים "אוכל פולני". לא משהו שאי אפשר לאכול, אבל לשלם עליו פרמייה של מסעדת פאר היה פשוט פשע. 
בזמן שאנחנו מחליפים מבטים ומזדרזים לאכול הכל לפני שיחזור המלצר האנטיפט ופשוט ישלוף שוב את הצלחות, הגיעה מלצרית כעוסה נוספת, והגישה לנו את החשבון. בזמן שאנחנו עדיין אוכלים. עיון מהיר בו הרתיח אותנו שנית, נדרשנו לשלם על דברים שהונחו על השולחן ולא הזמנו בעצמנו (לחם ומים למשל) 
עצבניים ופגועים ניסינו לדבר עם מישהו, אבל כל מה שחשוב היה לצוות זה למקם על השולחן שלנו שלט Reserved, בעודנו יושבים סביבו. שלא נחשוב אפילו לרגע להתעכב לקפה. 

נחנו לרגע, על חמתם של העובדים הטרודים, כדי לעכל את מה שקרה, ואחד מאיתנו שקפץ לשירותים חזר עם בשורה ששברה את גב הגמל - הם מבקשים 2 זלוטי על הכניסה. ישבתם פעם במסעדה שגובה כסף על השירותים שלה?
קמנו, מבולבלים, פגועים ובעיקר רעבים, ורצינו פשוט לברוח מהמקום הזה. בשביקשנו את המעילים בחזרה פגשנו בגברת זעופה וחמדנית שהכריזה בנונשלנטיות שעל שמירת חפצים משלמים עוד זלוטי לפריט, שוב, בלי שהודיעו מראש במועד ההפשטה הברוטלי. את התשלום אגב מסדירים מתחת לפסל של יהודי זקן שמחזיק ביד מטבע זהב... 

לא נשאר לנו אלה להתפרץ מצחוק, באמצע החלל ומול שאר הסועדים. שילמנו את כל האקסטרה רק כדי להמלט, ונשבענו שכל עוד זה תלוי בנו, אף אחד לא יתקרב למקום הרשע והחמדני הזה. 




יום חמישי, 25 באפריל 2013

Słodki Słony (וורשה)

בית קפה קיטשי ומטופש להחריד, עם קינוחים מצויינים. מומלץ אם שילוב של סוכר, מלאכים ושושנים עושה לכם את זה (ואז תעלו לקומה השניה כדי לקבל את הכל ישר לווריד)







U szwejka (וורשה)

מסעדה צ'כית שהיא מקדש לאוכל עצום חסר פרופורציות, שיטיל מורה גם על טובי האכלנים שבכם. 
יש בירה מעולה, מבחר גדול של אוכל בשרי ומעט מאד אפשרויות לצמחונים. 
המסעדה מתפרשת על פני שלושה קומפלקסים, אך נסו לשבת דווקא קרוב למטבח כדי להשקיף על המלצרים שמסתובבים עם מגשי הענק ולהתכווץ בפחד בכיסא. בסוף גם תורכם יגיע. בהצלחה!

אתר






Okienko (וורשה)

אין אפשרויות בחירה בדוכן הרחוב הזה, המנה היחידה שתוכלו לקבל היא קונוס נייר גדול ובתוכו צ'יפס בלגי שמן וחם, עם מעטה פריך וזהוב בחוץ, ופנים רך כמו פירה. זוכרים שאמרתי שאין אפשרויות בחירה? אז שיקרתי. עם ההזמנה תוכלו לקבל את אחד מרטבי הבית שמכינים במקום, ולהוסיף רטבים נוספים לטבילה בזלוטי אחד. 
ניסינו את הבוטנים (לא משהו), חרדל ודבש, וואסבי, שום, וחמוציות עם חזרת שהיה הכי מוצלח. סה"כ מאנץ' מעולה שלא כדאי לפספס אם עוברים בסביבה. 








יום שלישי, 23 באפריל 2013

Milk bar (וורשה)


לא היה פשוט להיות פועל בימיה הקומוניסטיים של פולין, אבל לעובדים היתה דאגה אחת פחות על הראש בזכות מסעדות פועלים שמכרו אוכל ביתי ומזין, על בסיס מוצרי חלב ביצים ובמחיר שווה לכל נפש. הן נקראו פשוט Bar mleczny (בר חלב).

חלק גדול מהמסעדות שרד עד היום והמשיך את המסורת תוך הרחבת התפריט והוספת מנות בשריות וקינוחים. המוסד המיוחד הזה מתקיים לא מעט בזכות סבסוד חלקי של המדינה שתומכת בהם ומחלקת תלושים לאוכלוסיות נזקקות שמגיעים פעם ביום למרק חם ומעט פירוגי, כמו של אמא.
הקהל מגוון ומורכב ברובו מקשישים, אך גם פועלים וסטודנטים שמחפשים פתרון מהיר וזול עם טעם של בית. כל זה כמובן לא צריך למנוע גם ממכם לבקר שם! במחיר הזול ביותר שתוכלו להעלות על הדעת תזכו לבחור מנות רבות מהרפטואר המקומי ולהכיר את המטבח הפולני הביתי מבפנים.

השיטה דומה לקפיטריה ולא למסעדה -נגשים לדלפק ומזמינים את מה שרוצים (כמה שקלים לכל מנה), מקבלים פתק ואיתו ממשיכים לחלון קבלת המנות. בתיאבון.







סיידר תפוחים אלכוהולי בחיזוק של וודקה (וורשה)

על הדברים שקורים בחסותו לא מדברים לעולם



יום שני, 22 באפריל 2013

שמחת חיים בפולניה (וורשה)

אצלנו מוסיפים פלואור למים? כאן מוסיפים סרוטונין.












יום ראשון, 21 באפריל 2013

Miód Malina (קרקוב)

מסעדה טובה ומומלצת בלב העיר העתיקה. השירות יותר מעונב והתמחור בהתאם (אך עדיין זול מבארץ). אם אוכל פולני ומרק בלחם עושה לכם את זה, אל תפספסו אותה. מומלצים במיוחד הפירוגי למיניהם, מרק הבורשט וצבי בדובדבנים.
ביום נעים כדאי לשבת בחצר המוקפת בניינים, האווירה שם נחמדה מאד.

אתר / מפה









סלק מיובש (קרקוב)

בשוק קנינו שקית של שבבי סלק מיובשים שכרסמנו בהנאה מול הקונים והמוכרים ההמומים, וחשבנו שפשוט לא מקובל לאכול כך סתם באמצע השוק. מאוחר יותר גילינו בצידה האחורי של השקית הוראות הכנה - פשוט להוסיף מים ולקבל בורשט... אז כן, אכלנו סוג של אבקת מרק, אבל היה טעים.
מאוחר יותר קנינו עוד כמה שקיות והכנו מרקים בחדר. תענוג.



Nowa Huta (קרקוב)

יצאנו אל מחוץ לעיר לסייר בפרבר מגורים מימי השלטון הקומוניסטי שסיקרן אותנו מאד. המקום נבנה כפתרון לשיכון עובדי תעשיית הפלדה ומשפחותיהם, והצליח לשמור על האפרוריות והסימטריה האורבנית עד היום. זה עדיין רובע תעשייתי ומגורים מדכא שאין בו אף אטרקצייה תיירותית, אבל הטיול בו מרתק. מומלץ להתנתק מהכבישים הראשיים ולחדור לסמטאות בתוך השכונות. במיוחד נהננו להכנס למסעדות ומאפיות מקומיות שהתרגשו לראות פנים חדשות.